# עשית פחות ממה שתכננת, ואתה עייף יותר. זה לא דמיון, וגם לא בהכרח כמות עבודה. הממצא הכי מוצק בתחום הזה הוא דווקא על תחושה, לא על שעון. **בקצרה:** במחקר של Mark, Gudith ו-Klocke (CHI 2008) מי שהופרע סיים את המשימה בערך באותו זמן כמו מי שלא הופרע — אבל דיווח על יותר לחץ, תסכול, מאמץ ותחושת דוחק. כלומר המחיר שנמדד בבירור אינו דקות אלא שחיקה. וזה מסביר למה יום מפוצל מרגיש כבד גם כשהוא היה יצרני. ## מה הניסוי מצא בדיוק משתתפים ביצעו משימת מענה למיילים. חלקם הופרעו באופן מתוכנן על ידי החוקרים. זמן הסיום היה דומה. הדיווח העצמי לא: יותר לחץ, יותר תסכול, יותר מאמץ, יותר תחושת לחץ זמן. ההפרעות היו חיצוניות ומתוכננות — לא אדם שבודק את הטלפון שלו מרצונו. זה מגביל את ההכללה, וראוי לומר את זה. ## למה זה רלוונטי לעסק של אדם אחד כי בעסק כזה אין מי שסופר את השעות, ויש מי שמרגיש את הסוף של היום. ההחלטה אם המערכת ״עוזרת״ מתקבלת לפי התחושה הזו, לא לפי דוח. תצפית, לא מדידה: מה שמשתמשים מתארים כהקלה הוא כמעט תמיד ״הפסקתי לפחד שאני שוכח משהו״ — לא ״סיימתי מוקדם יותר״. - [דף הבית](https://tododo.pro/) — מה Tododo עושה - [ריכוז וקשב](https://tododo.pro/guides/adhd) — העמוד המלא - [מחיר המעבר](https://tododo.pro/blog/context-switching-cost) — מה ידוע