# הכסף שאובד לא נגנב. הוא פשוט לא נגבה. אין רגע דרמטי. יש עבודה שנמסרה ולא חויבה, וחוב שעבר תשעים יום בלי שאיש הסתכל. **בקצרה:** שלוש דליפות חוזרות בעסק קטן, וכולן נולדות מפיזור מידע: עבודה שנמסרה ולא יצאה עליה חשבונית, חוב שעבר 90 יום ואז נגבה בשיעור נמוך בהרבה, והנחה או תוספת שסוכמה בעל פה ונשכחה. כשהמידע במקום אחד, כל אחת מהן נראית לעין בזמן שעוד אפשר לפעול. ## שלוש דליפות כולן שקטות ### נמסר ולא חויב העבודה נגמרה, החשבונית לא יצאה. אף אחד לא מתלונן — הלקוח קיבל מה שרצה. ### חוב שהתיישן ככל שחוב מתיישן, הסיכוי לגבות אותו יורד. חוב של 90 יום אינו חוב של 30 שאיחר. ### הבטחה בעל פה הנחה שניתנה, תוספת שסוכמה, מועד שהובטח. מה שלא נרשם מתגלה בחשבון. ## למה זה קשור לפיזור כי כל אחת משלוש הדליפות דורשת הצלבה בין שני מקומות. ״מה נמסר״ נמצא בניהול העבודה. ״מה חויב״ במערכת המסמכים. אף אחד מהם לא יודע לשאול את השאלה המשותפת. כשהם אותו מקום, השאלה נשאלת מעצמה — עבודה שהושלמה ואין לה מסמך בולטת. - [דף הבית](https://tododo.pro/) — מה Tododo עושה - [כרטסת חייבים](https://tododo.pro/debts) — מי חייב וממתי - [גיול חובות](https://tododo.pro/blog/aging-report) — למה 90 יום חשוב