מה שחוזר כל חודש נשכח יותר ממה שקורה פעם אחת.

למה דווקא אלה נופלות

לכל משימה שמגיעה מבחוץ יש מי שמזכיר אותה. לקוח שמחכה להצעת מחיר ישלח הודעה. ספק שמחכה לתשלום יתקשר.

למשימות החודשיות אין את זה. אף אחד לא מתקשר להזכיר לגבות כסף שמגיע, ואף אחד לא שואל אם נעשה גיבוי. הן קיימות רק כל עוד מישהו זוכר אותן — וזיכרון הוא בדיוק מה שנגמר בחודש עמוס.

שש המשימות

גבייה. לא ״לבדוק אם שילמו״ — לעבור שם-שם על מי שחייב. זו המשימה היחידה ברשימה שמכניסה כסף במקום להוציא.

חשבוניות קבועות. ריטיינרים ומנויים. אם הם מופקים ידנית, זה החודש שבו אחד מהם יישכח.

מע״מ. או ההכנה אליו, אם יש מי שמגיש.

מקדמות. מס הכנסה וביטוח לאומי.

הוצאות קבועות. מעבר קצר על מה שיורד אוטומטית. מנוי שלא בשימוש כבר חצי שנה הוא הדבר הכי קל לחסוך בו.

גיבוי. הרשימה היחידה שאף אחד לא מרגיש בחסרונה עד הרגע שבו הוא מרגיש בחסרונה מאוד.

להמשיך מכאן