הבוקר הקשה נקבע בערב שלפניו.

למה דווקא בערב

בערב יש הקשר. אני זוכר מה קרה היום, מי ענה ומי לא, מה נתקע ולמה.

בבוקר ההקשר הזה נעלם. מה שנשאר זה רשימה בלי סיפור, ולכן ההחלטה ״במה מתחילים״ נעשית מחדש מאפס — וזה מה שלוקח זמן.

השאלה שהכי קל לדלג עליה

״האם נכנס כסף היום״.

תשלום שנכנס ולא נרשם הוא לא רק שורה חסרה — הוא גורם לכל התמונה הכספית להיות שגויה, ובסוף החודש מישהו רודף אחרי לקוח ששילם.

זה לוקח שלושים שניות ביום ומונע שעה של בלבול בחודש.

משימה אחת, לא שלוש

ניסיתי לכתוב שלוש משימות לבוקר. זה לא עבד — שלוש משימות זו שוב רשימה, ושוב צריך להחליט.

אחת. הראשונה. הכי טוב אם היא כזו שאפשר להתחיל בלי להתכונן.

להמשיך מכאן