ההודעות לעצמי הן רשימת משימות מצוינת — עד שצריך למצוא משהו.

מה היא עושה טוב

הקליטה. זה הכול, וזה הרבה.

רוב רשימות המשימות נכשלות לא בגלל שהן לא מסודרות אלא בגלל שהרישום עצמו דורש מאמץ. אפליקציה שצריך לפתוח, לבחור פרויקט, להקליד כותרת ולבחור תאריך — לא תיפתח ברמזור. הודעה לעצמי כן.

שלושת השברים

אין סטטוס. הודעה שנעשתה נראית בדיוק כמו הודעה שלא נעשתה. אחרי שבוע אי אפשר לדעת.

אין סדר. הכול לפי זמן כתיבה, שזה כמעט תמיד הסדר הכי פחות שימושי.

אין הפרדה. כתובת, רעיון, מספר טלפון ומשימה דחופה — הכול באותו חוט.

מה שעובד אצלי

להשאיר את הקליטה בדיוק איפה שהיא. לא להילחם בה.

ואז, פעם ביום — בבוקר עם הקפה או בסוף היום — לעבור על מה שנרשם ולהעביר הלאה רק את מה שהוא באמת משימה. השאר נמחק.

הדקה הזאת היא ההבדל בין רשימה שנעזרים בה לבין ארכיון.

להמשיך מכאן