השעות שנעלמות.

איפה השעות נעלמות

תיאומים. ההודעות, השיחות, השינויים. אף אחד לא מתמחר אותם, וכולם עושים אותם.

תיקונים. הסבב השני והשלישי. אם לא נכתב בהצעה כמה סבבים כלולים — כולם כלולים.

נסיעות והמתנה. זמן שבו אי אפשר לעשות דבר אחר הוא זמן עבודה, גם כשהוא לא מרגיש כזה.

והמתנה ללקוח. פרויקט שנתקע שבועיים כי חסר חומר עולה גם בזמן וגם בהתארגנות מחדש.

מדידה שלא הופכת לעבודה

שני לחצנים: התחלה וסיום. בלי קטגוריות, בלי תיוג, בלי מילוי טפסים.

מערכת מדידה שדורשת חמש בחירות לכל רישום נזנחת בשבוע השני, וחודש של נתונים חלקיים גרוע מכלום — כי הוא מוביל למסקנה שגויה בביטחון.

ושווה למדוד גם את מה שלא מחויב. דווקא שם מתגלה הפער.

מה עושים עם המספר

משווים לתמחור. פרויקט שתומחר ל-10 ולקח 17 אינו כישלון — הוא מידע, ובפעם הבאה ההצעה תהיה 15 או שההיקף יצומצם.

ומגלים את התעריף האמיתי: הכנסה מהפרויקט חלקי השעות בפועל. המספר הזה לרוב נמוך מהצפוי, ולראות אותו פעם אחת משנה תמחור יותר מכל מאמר על תמחור.

שאלות ותשובות

להמשיך מכאן